מ. ומלחמתה בשדון
מ. הגיעה אלי לאימון בהמלצת חברה. היא נשואה ואם ל-2, שכירה, וחשה מתוסכלת במקום עבודתה.
ש. רוצה לעשות הסבה מקצועית ולשנות כיוון תעסוקה.
במהלך האימון הכרנו את סל המשאבים שלה, זיהינו את התחומים שבהם היא פשוט מעולה! וגם את הדברים שהיא הכי נהנית לעשות.
במפגש הבא למדנו מהם הערכים החשובים לה (המצפן הפנימי שלה), ובמפגש אחריו הגדרנו חזון אישי ומטרה ממוקדת לאימון.
ואז, בדיוק בשלב "הנכון" הופיע אצל מ. השדון: "את לא מסוגלת!" אמר לה,
"ומי את בכלל שתעשי את זה?" וגם: "סתם כך תעזבי הכל? ומה עם הבנות? וממה תתפרנסו?" לפעמים אמר: "פעם, אולי... כשהכל יהיה אחרת... כשיהיה מושלם...."
ואחרי כמה ימים: "במצב הכלכלי של היום – את נורמלית לקחת כזה סיכון? -מה, את חושבת שכסף צומח על העצים?" (הוא קצת פולני השדון הזה...)
ובכלל, בגילך המופלג שוב תתחילי ללמוד? תתחילי הכל מאפס? ופעם, כשלא השגיחה, הוא קפץ פתאום וזרק לה מחשבה: תגידי, בעלך יתמוך בך בכלל? אולי כשאת תשקיעי בקריירה חדשה – הוא ישקיע ב"פרגית" צעירה?
אז מה עשינו?
קודם כל הקשבנו לו היטב! כי השדון הזה עם כל הנוירוטיות המגעילה שלו באמת רוצה בטובתנו, דואג לנו ושומר עלינו. הבעיה היא שהוא עושה את זה בהפחדות, ועוד בעיה: לפעמים אצלו הכל שחור או לבן. הוא מנסה למנוע מאיתנו לשנות דברים כי שינויים ממש מפחידים אותו.
אחרי שהקשבנו לו (ורשמנו את מה שאמר), בדקנו מה נכון ומה זה סתם הפחדות. שוחחנו איתו, אפילו צחקנו על ההפחדות המיותרות שהוא מנסה לייצר בתוכנו.
זה לקח כמה מפגשים! זה גם לא היה קל. הוא די ערמומי השדון. כשהוא מגלה שמזהים אותו הוא מייד לובש תחפושת אחרת, משנה מבטא, משנה אסטרטגיה, העיקר – להפחיד ולמנוע סיכונים. היו לנו 2 מפגשים שבהם כבר נראה היה שהשדון מנצח. ש. הגיעה למפגשים שלנו עגמומית, מצוברחת, חסרת בטחון ומיואשת "אין סיכוי! הכל סתם" (כאן היה המקום להיזכר בכל הדברים הנפלאים שיש בה).
אחרי 2 מפגשים די קשים, בדקנו יחד מה נכון לעשות. כי זה הדבר הכי טוב שאפשר לעשות עם שדונים: אחרי שמקשיבים להם ובודקים, מחליטים: מי קובע בסופו של דבר מה אני עושה – אני או השדון?
"אני, ברור שאני" ענתה לי מ.
" ומה עם השדון?" - שאלתי
"הקשבתי לו" אמרה " שמתי לב למה שאמר. אני גם יודעת עכשיו לזהות את המחשבות שהוא מכניס לי לראש. אני מבינה ממה הוא מציע להיזהר. אבל אני קובעת מה אני רוצה! ועכשיו, כשהוא מתחיל להבהיל אותי, אני גם יודעת מה ואיך לענות לו.
בראבו מ. עכשיו את באמת יודעת!
כעת אנחנו ממשיכות באימון. כעת אנחנו ממשיכות באימון. תהליך מרתק עצמתי ומקדם. עם הצבת מטרות ויעדים, כלים, והתפתחות קדימה. מ. עדיין מתכננת את ההסבה שלה. היא נוקטת זהירות מתבקשת, משתפת את משפחתה בתהליך, והם מעודדים, מסייעים וחשים שותפים.